פרס גורני למשפט ציבורי

פרס גוֹרני למשפט ציבורי הוא פרס שנוסד בשנת 2010 על שמו של עורך הדין אוריאל גורני. הפרס נוסד על ידי העמותה למשפט ציבורי בישראל, ביוזמת משפחתו של עו"ד גורני, במטרה להנציח את זכרו ופועלו. אוריאל גוֹרְני (גוֹרניצקי) (1921 – 2002) היה עורך דין ישראלי בכיר, מראשוני עורכי הדין בישראל. במהלך חייו כיהן כפרקליט מחוז תל אביב, כיועץ המשפטי של מערכת הביטחון, וכשותף בכיר במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות' שייסד אביו. 

עו"ד אוריאל גורני ז"ל



זוכי פרס גורני לשנת 2018:

פרופ' ברק מדינה

פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' ברק מדינה על מחקר, הוראה ופעילות ציבורית משמעותית ויוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי. פרופ' מדינה הוא רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופסור-מן-המניין, שמכהן בקתדרה לזכויות האדם על-שם השופט חיים ה. כהן בפקולטה למשפטים. הוא כיהן כסגן דיקן הפקולטה מ- 2007 עד 2009 וכדיקן הפקולטה מ- 2009 עד 2012.

פרופ' מדינה עוסק במחקר, הוראה ופעילות ציבורית בתחום המשפט הציבורי והוא אחד החוקרים הבולטים של תחום זה בישראל. מדינה פרסם שורה ארוכה של מחקרים מקיפים שעוסקים במשפט הציבורי של מדינת ישראל. בין היתר, הוא כתב את המהדורות החמישית והשישית של הספר המשפט החוקתי של מדינת ישראל, עם פרופ' אמנון רובינשטיין; את הספר דיני השכלה גבוהה עם ד"ר רענן הר-זהב; וכחמישים מאמרים, בעברית ובאנגלית, שדנים בהיבטים שונים של המשפט  הציבורי כגון, האיזון הראוי בין זכויות חוקתיות מתנגשות, משמעות העיגון של זכויות בחוקי היסוד, חופש הביטוי של שרי הממשלה, הזכות החוקתית לשוויון בפסיקת בית המשפט העליון, מעמדן של זכויות חברתיות, ביקורת שיפוטית, על הסדרים ראשוניים במשפט החוקתי, הפרטה במשפט הציבורי, פסילת מפלגות לרוץ לכנסת ועוד ועוד. לאחרונה הוא פרסם את ספרו רחב היריעה, בן למעלה מאלף עמודים, על דיני זכויות האדם בישראל.

פרופ' מדינה מנחה סטודנטים רבים לתארים מתקדמים במשפט ציבורי, ועד היום הוענק תואר דוקטור לשמונה חוקרים שהוא הנחה. בצד המחקר וההוראה, פרופ' מדינה פעיל בתחומים רבים שמשיקים למשפט הציבורי. בין היתר, הוא מכהן כחבר בוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח, וכממלא מקום בוועדת ונציה של מועצת אירופה, פעילות שבמסגרתה הוא כותב חוות-דעת על התאמת הסדרים משפטיים במדינות שונות באירופה להוראות האמנה האירופית לזכויות האדם. פרופ' מדינה הוא גם המנהל האקדמי של המרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון באוניברסיטה העברית ועמד גם בראש התוכנית לצדק מעברי בפקולטה. בעברו שימש פרופ' מדינה מזכיר העמותה למשפט ציבורי.

 

ד"ר יופי תירוש

פרס גורני למשפט ציבורי הוענק גם לד"ר יופי תירוש על פעילותה החשובה ורבת הממדים בתחומי השוויון והצדק המגדרי בכלל, והדרת נשים בפרט. ד"ר תירוש הינה דמות ציבורית רבת השפעה היום הן בכובעה כמובילת המאבק בהדרת נשים, והן בכובעה כראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר.

מאז תחילת דרכה האקדמית והמחקרית משפיעה על השיח המשפטי הן בעולם התיאוריה והן בעולם המעשה. מחקריה החדשניים של ד"ר תירוש הם פורצי דרך בהארת אזורים חדשים של אי שוויון, החל מהעדפה מתקנת, דרך ניתוח ספרותי ונרטיבי של פסקי דין העוסקים במגדר וגוף, וכלה בהפרדה והדרה במרחב הציבורי. מחקריה בתחום הגוף במשפט הציגו תפיסה רחבה, מעמיקה וחדשנית, תוך פיתוח גופי ידע דוגמת אפליית שמנים ומשפט ואוכל. מחקריה האחרונים עוסקים בחיבור בין גוף, משפט, מגדר ומרחב ובוחנים שאלות הקשורות בהדרת קבוצות מהמרחב הציבורי. כזה הוא מחקרה בתחום האפליה בכניסה למועדונים וכזה הוא גם תחום עיסוקה העיקרי בשנים האחרונות – הדרת נשים.

ד"ר תירוש זיהתה את הנושא של הדרת נשים כבר לפני חמש שנים כאשר התופעה רק החלה לצבור תאוצה. היא הייתה הראשונה לחשוף את הנושא ולהעלותו למרכז הדיון הציבורי ואף גייסה חוקרים ואנשי סגל רבים לתמוך במאבק ולהיות מעורבים בו. ד"ר תירוש ניסחה את עקרונות המאבק ומטרותיו, וביחד עם גופי חברה אזרחית וחברי סגל נוספים קידמה אותם באמצעות עתירות לבג"ץ ופעילות עקבית ונחושה מול קובעי מדיניות, תוך דרישה בלתי מתפשרת להכיר בהשלכות מרחיקות הלכת של מגמות ההפרדה באקדמיה, בצבא ובמרחבים נוספים.

ד"ר תירוש הייתה חברת ועד מנהל בארגוני חברה אזרחית כגון ארגון "איתך-מעכ-משפטניות למען צדק חברתי" וארגון "תמורה: המרכז המשפטי למניעת הפליה". תירוש גם חברת הוועדה המייעצת לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, וכיהנה בוועדה הציבורית לבחינת קריטריון הגיל בתור לתרומת איברים מן המת ובוועדה הציבורית לבחינת מודלים לקידום תרומות איברים. תירוש חברה בוועדה לפישוט העברית המשפטית של לשכת עורכי הדין, ובמאי 2016 נבחרה כחברת הנהלה בשדולת הנשים בישראל.

כל אלו ממקמים אותה בחזית המחקר והעשייה של המשפט הציבורי בישראל.

 

ד"ר יניב רוזנאי

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי הוענק לד"ר יניב רוזנאי על ספרו תיקונים חוקתיים בלתי חוקתיים (Unconstitutional Constitutional Amendments) שיצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. ספרו של ד"ר רוזנאי זכה להכרה מקומית ובינלאומית מיידית. ספרו צוטט בהרחבה על ידי בתי משפט בארץ ובעולם. כך, למשל, צוטט ספרו של רוזנאי על ידי בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג בפסק דין שעסק בחוקתיותם של תיקונים לחוקת הונגריה. ספרו צוטט גם בפסק דין של בית המשפט העליון בקולומביה. ספרו של רוזנאי ומאמרים רבים אחרים שכתב צוטטו בהרחבה גם בפסקי דין של בית המשפט העליון בישראל. כך, למשל, צוטט ספרו בהרחבה בבג"ץ שעסק בחוקתיותו של תיקון זמני לחוק יסוד משק המדינה, ובבג"ץ שעסק בתיקונים לחוק יסוד הכנסת, המסמיכים את הכנסת להחליט בתנאים מסוימים על הפסקת חברות של חבר כנסת.

בשנת 2015, זכה ד"ר רוזנאי בפרס עבודת הדוקטורט המצטיינת לשנת 2014 של הוועדה האקדמית של הארגון האירופי למשפט ציבורי (European Group of Public Law) עבור עבודת הדוקטורט שלו, שהיוותה את הבסיס  לספרו. בשנת 2018 זכה רוזנאי בפרס הספר הטוב ביותר מטעם הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי (International Society for Public Law (ICONS)).

ד"ר רוזנאי ידוע גם בפעילותו הציבורית לקידום המשפט הציבורי בישראל ובעולם. הוא הוא יו"ר-מייסד-משותף של האגודה הישראלית לחקיקה, והוא גם המזכיר הכללי לשעבר, וחבר הוועד המנהל של העמותה למשפט ציבורי. ד"ר רוזנאי נבחר לאחרונה גם לועד המנהל של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי (ICONS). ד"ר רוזנאי הוא מרצה בכיר בבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. בנוסף להיותו חוקר פורץ דרך, ובעל מוניטין בינלאומי בגיל צעיר מאוד, ד"ר רוזנאי גם ידוע כמרצה מחונן למשפט חוקתי, ולמשפט בינלאומי פומבי.

 

ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי על שני מאמרים פרי עטה: Law, Space and Society: Legal Challenges of Middle-Class Ethnic Minority Flight, שעתיד להתפרסם ב HARVARD JOURNAL ON RACIAL & ETHNIC JUSTICE; ו- Beyond Walls and Fences: Exploring the Legal Geography of Gated Communities in Mixed Cities, אשר פורסם ב- JOURNAL OF LAW & POLICY. מחקריה ומאמריה של ד"ר תותרי- ג'ובראן ממוקמים בגישה משפטית מתפתחת בארץ ובעולם המכונה "הגיאוגרפיה המשפטית". גישה זו עוסקת, בין היתר, בחיבור שבן משפט, מרחב, קהילה ומדינה ובוחנת את הזיקה הקיימת בין פרקטיקות קהילתיות, תרומת ותפקיד המדינה ומוסדותיה בצירוף תרומת מבנים וכללים משפטיים מתחום המשפט הציבורי והפרטי להיווצרותן של תופעות מרחביות.

נוסף לשני המאמרים לעיל, ד"ר תותרי-ג'ובראן חיברה שני מחקרים חלוציים חלוציים העוסקים בהסדרת הכלי המשפטי "ידיד בית המשפט". המחקרים, שנעשו בשיתוף עם חוקרים נוספים, נשענו על מתודולוגיה אמפירית, אשר ניתחה את דפוסי השימוש השונים שנעשו על ידי בתי המשפט בכלי "ידיד בית המשפט" מאז קליטתו ואת מידת ההשפעה שיש לכלי זה על ההכרעות השיפוטיות. מחקרים אלה צוטטו רבות על ידי בית המשפט העליון וערכאות נמוכות שנזקקו לבחון בקשות של גופים שונים להצטרפות להליך המשפטי.

ד"ר תותרי-ג'ובראן זכתה במספר מענקי מחקר מקרנות תחרותיות כגון מלגת "מעוף", הניתנת מטעם ות"ת למרצים ערבים צעירים מצטיינים ומענק מחקר מטעם קרן רוטשילד בנושא "בחינת מודל הפעילות של קרן אדמונד דה רוטשילד: היבטים משפטיים ומרחביים" . במחקר זה חוקרת ד"ר תותרי-ג'ובראן את מודל השלטון המקומי הפרטי הייחודי והחלוצי בעולם אשר התפתח ביישוב קיסריה.

ד"ר תותרי ג'ובראן היא חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף להיותה חוקרת מצטיינת ופורצת דרך, היא גם מרצה אהובה, המובילה את תוכנית המצטיינים בפקולטה, ומלמדת קורסים שונים בתחום המשפט הציבורי כגון דיני תכנון ובנייה, דיני מכרזים, דיני שלטון מקומי, רב-תרבותיות וזכויות מיעוטים.

 

עו"ד מלכיאל (מייק) בלס

פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי ניתן לעו"ד מייק בלס על קריירה משגשגת בת שלושה עשורים בשירות הציבורי.

בלס החל את דרכו המקצועית בפרקליטות הצבאית, והמשיך אותה כפרקליט במחלקת בג"צים של פרקליטות המדינה. בשנת 2004 מונה בלס לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ וחקיקה) וכיהן בתפקיד כשמונה שנים.

בלס ידוע כמי שהדגיש כי היועץ המשפטי הוא נאמן של הציבור, וכמי שהקפיד על טוהר המידות והבטחת השוויון בשירות הציבורי. בלס שימש כיו"ר הוועדה למניעת ניגוד עניינים ברשויות המקומיות והיה חבר בוועדת אברמוביץ לבחינת סוגיות הקשורות למערך הייעוץ המשפטי לממשלה. גם לאחר פרישתו, המשיך בלס לעסוק בחיזוק השירות הציבורי המקצועי, כשעמד בראש הועדה לגיבוש קוד אתי לעובדי המדינה, וכשניהל את תחום האתיקה במשפט במרכז לאתיקה במשכנות שאננים.

בלס תרם תרומה מיוחדת לעיגון החקיקתי של הזכות לחופש  המידע בישראל. בשנות ה-90, כשהיה בלס פרקליט במחלקת בג"צים, הוא ניסח, על בסיס עבודת מחקר שכתב, הצעה לחוק חופש המידע. הצעה זו היוותה מאוחר יותר את הבסיס החקיקתי לחוק חופש המידע שחוקק לבסוף בשנת 1998. בלס ליווה את הצעת החוק במשרד המשפטים, בוועדת השרים ובוועדת החוקה, וכונה בצדק, לאחר שהחוק עבר "הארכיטקט של החוק".

 

.
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.21.36
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.20.20
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.16.40

החל משנת 2016 מוענק פרס גורני בשלוש קטגוריות:

1. פרס גורני למשפט ציבורי – פרס לפעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי בישראל, המיועד לבעלי תפקיד העוסקים במשפט ציבורי כגון: שופטים  לאחר פרישה, פרקליטים או יועצים משפטיים מהמגזר הפרטי או הציבורי, לחוקרים מהאקדמיה או לארגונים. 

גובה הפרס: 5,000 ₪  

2. פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי – פרס לתרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל של מנהל בדרג בינוני-בכיר ששירתו במגזר הציבורי, כגון מנהלי מחלקות או משנים לפרקליט המדינה בפרקליטות המדינה או יועצים משפטיים למשרדי ממשלה או גופי ממשלה אחרים, לאחר פרישה. 

גובה הפרס:  5,000 ₪

3. פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי – פרס לחוקר/ת צעיר/ה על עבודת מחקר מצטיינת במשפט ציבורי (כגון מאמר שהתפרסם בכתב-עת משפטי או חיבור לתואר דוקטור או מוסמך), שהוגשה או פורסמה בשנה שחלפה (1.09.2015-1.09.2016). 

גובה הפרס: 5,000 ₪

רות גורני, אלמנתו של עו"ד אוריאל גורני, ובנותיה, ד"ר עדנה גורני-לבינגר וד"ר אורנה בלונדהיים, מקבלות תעודת הערכה מהשופטת (בדימוס) עדנה ארבל, יו"ר ועדת פרס גורני לשנת תשע"ה, בהוקרה על תרומתן לפרס.


 עד שנת 2016 הוענק פרס גורני מדי שנה בשלוש קטגוריות:

(א) "פרס גורני למשפט ציבורי של העמותה למשפט ציבורי בישראל": לפעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי בישראל, המיועד לבעלי תפקיד העוסקים במשפט ציבורי כגון: שופטים, פרקליטים או יועצים משפטיים מהמגזר הפרטי או הציבורי, לחוקרים מהאקדמיה או לארגונים.

(ב) פרס גורני לחוקרי צעירים בתחום המשפט הציבורי של העמותה למשפט ציבורי בישראל": לחוקר/ת צעיר/ה על עבודת מחקר מצטיינת במשפט ציבורי (כגון מאמר שהתפרסם בכתב-עת משפטי או חיבור לתואר דוקטור או מוסמך), שהוגשה או פורסמה בשנה שחלפה.

(ג) "פרס גורני לארגוני זכויות האדם של העמותה למשפט ציבורי בישראל": לארגון (ללא כוונת רווח) על פעילות בולטת במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם.

זוכים אחרונים

שנת 2017:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אייל גרוס ולפרופ' משה נגבי ז"ל.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד אסנת מנדל, לשעבר מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק לד"ר קארין כרמית-יפת, על סמך מאמרה: Synagogue And State In The "Israeli Military: A Story Of "Inappropriate Integration

 

שנת 2016:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אמנון רובינשטיין.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד טנה שפניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי).

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק במשותף לד"ר איתי בר-סימן-טוב על סמך מאמריו The Dual Meaning of Evidence-Based Judicial Review of Legislation ו-Temporary Legislation, Better Regulation and Experimental Governance: An Empirical Study ולד"ר קרן וינשל-מרגל על סמך ספרה "אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי".

 

שנת 2015 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' דפנה ברק-ארזעל פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר רונן פוליאק עבור עבודת הדוקטורט שלו בנושא "המימד החוקתי של הזכויות הרכושיות".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לתנועה לחופש המידע, בזכות פעילות יוצאת דופן לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2014 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' מרדכי קרמניצר.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר אורי אהרונסון, אוניברסיטת בר אילן. הפרס הוענק לד"ר אהרונסון עבור שני מאמרים: "מדוע הכנסת לא ביטלה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו? על הסטטוס קוו כקושי אנטי-רובני", עומד להתפרסם בכתב העת "עיוני משפט" כרך ל"ז; "הטיעון הדמוקרטי בזכות ביקורת שיפוטית ביזורית", עומד להתפרסם בכתב העת "משפט וממשל" כרך ט"ז. 
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.

שנת 2013 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לעו"ד יהושע שופמן- שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) וכיועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר אדם שנער בעבור מחקרו בנושא חופש הביטוי של עובדי ציבור: Public Employee Speech and the Privatization of the First Amendment
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק למרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

שנת 2012 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' ידידיה שטרן הוגה דעות בתחום דת ומדינה, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר שרון ידין, עבור מאמרה בנושא "חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לעמותת המשפט בשירות הזקנה, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2011 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' יצחק זמיר שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר ליאב אורגד, עבור עבודת דוקטור על הנושא "קריטריונים לגיטימיים ובלתי-לגיטימיים להגבלת הגירה: אירופה, ארצות הברית, ישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לאגודה לזכויות האזרח בישראל, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2010 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לד"ר מישאל חשין ז"ל (1936-2015), המשנה (בדימוס) לנשיא בית המשפט העליון, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר גאי כרמי, עבור עבודת דוקטור על הנושא "חירות וכבוד: גישות שונות לחופש הביטוי בגרמניה, ארצות הברית וישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לחטיבת זכויות האדם, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, על מאבקה נגד הפרטת בתי סוהר שהסתיים בפסק דין של בית המשפט העליון, שביטל את החוק שהקנה לגוף פרטי את הסמכות להקים ולנהל בית סוהר.

 

BY DY Photography-105
BY DY Photography-134
BY DY Photography-143
_DYP8841