פרס גורני למשפט ציבורי

פרס גוֹרני למשפט ציבורי הוא פרס שנוסד בשנת 2010 על שמו של עורך הדין אוריאל גורני. הפרס נוסד על ידי העמותה למשפט ציבורי בישראל, ביוזמת משפחתו של עו"ד גורני, במטרה להנציח את זכרו ופועלו. אוריאל גוֹרְני (גוֹרניצקי) (1921 – 2002) היה עורך דין ישראלי בכיר, מראשוני עורכי הדין בישראל. במהלך חייו כיהן כפרקליט מחוז תל אביב, כיועץ המשפטי של מערכת הביטחון, וכשותף בכיר במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות' שייסד אביו. 


זוכי פרס גורני לשנת 2021:
הנמקות לפרס גורני במקצה חוקר צעיר
ד"ר עפרה בלוך

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי לשנת 2021 מוענק לד"ר עפרה בלוך בגין שני מאמרים. המאמר הראשון, בשם "התנגדות בשפה: חוק הלאום, שפה ודמוקרטיה", נכתב בשיתוף עם ליאורה בילסקי והתקבל לכתב העת "משפטים". במאמר בא לידי ביטוי היתרון של ד"ר בלוך כחוקרת בתחום התאוריה של המשפט הציבורי. המאמר עוסק בתופעת נסיגת הדמוקרטיה בהקשר של חקיקת חוק יסוד: ישראל -מדינת הלאום של העם היהודי (חוק הלאום). בעוד חוק הלאום הכריז על עברית כשפה הרשמית היחידה במדינה, בלוך מזהה וממשיגה מושג תיאורטי חדשני, אותו היא מכנה "התנגדות בשפה". המושג כולל יצירה של מרחבים אלטרנטיביים המערערים על ההיררכיה הלשונית המשתקפת בחוק הלאום בין ערבית לעברית. מרחב לדוגמה הוא עתירה שהוגשה כנגד חוק הלאום על-ידי קבוצה של  אנשי אקדמיה ותרבות ממוצא מזרחי, בניסיון להציע היסטוריה אלטרנטיבית ולשנות את השיח הפוליטי-חברתי בישראל ביחס לשפה הערבית. מרחבים מעין זה אמנם נוצרים  בחסות המשפט, אך בו זמנית מערערים עליו.

המאמר השני, בשם Hierarchical Inclusion: The Untold History of Israel’s Affirmative Citizens (1948-1968)   Action for Arab, התפרסם בכתב העת היוקרתי  .Law and History Reviewבמאמר זה מיישמת ד"ר בלוך את כישורי המחקר המתודולוגיים שלה. בלוך חושפת ומנתחת חומרים ארכיוניים המספרים פרק שטרם סופר בהיסטוריה המשפטית של ישראל, אודות יוזמות העדפה מתקנת לפלסטינים-ישראלים בשני העשורים הראשונים לקום המדינה. כמו המאמר הראשון, גם מחקר זה מעורר שאלות חשובות ביחס לשילוב המיעוט הערבי בחברה הישראלית.

לד"ר בלוך קול ייחודי בחקר היסטוריה ותאוריה של משפט חוקתי, משפט מנהלי,ודיני אפליה. בנוסף לתרומתם המקומית של מחקריה, היא מרימה תרומה חשובה לשיח החוקתי הגלובלי ולדרכים השונות לקדם שוויון, במסגרת המשפטית המסורתית כמו גם במרחבים אלטרנטיביים. לאור כל זאת, מצאה אותה ועדת הפרס ראויה ביותר לקבל את פרס גורני לחוקרות צעירות בתחום המשפט הציבורי.

ד"ר יעל כהן-רימר

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי לשנת 2021 מוענק לד"ר יעל כהן-רימר בגין תיזת הדוקטורט שכתבה בנושא "בחינה חוקתית של חזקות הכנסה בחקיקת רווחה".

עבודת הדוקטורט עוסקת בסוגיה מרכזית בתחום חקיקת הרווחה בישראל, שעיקרה שלילת זכאות לקצבאות על יסוד חזקות משפטיות. דוגמאות לחזקות אלו היא כי בעלות על נכס במקרקעין משמע כי הכנסה מהנכס נזקפת לזכות הבעלים, או ש קיומם של קשרי משפחה משמעה תמיכה כלכלית במשפחה. בעקבות מחקר אמפירי מקיף המצביע על כך שהחזקות אינן משקפות את המציאות עבור א.נשים החיים בעוני, וכן לאחר ניתוח משפטי מעמיק מפרספקטיבה של משפט חוקתי, ד"ר כהן-רימר טוענת נגד חוקיותן של חזקות אלו. במקום להשתמש בחזקות הקיימות, מציעה ד"ר כהן-רימר לאמץ אמות מידה הליכיות השתתפותיות לשם חקיקת חוקי רווחה חדשים. 

ועדת הפרס סברה כי מדובר במחקר חדשני ופורץ דרך בכמה מישורים. ראשית, חקר העוני כשלעצמו הוא תחום שאינו זוכה לתשובת לב ראויה בספרות המשפטית בכלל, ובישראל בפרט. שנית, המחקר משלב באופן מרשים ניתוח דוקטרינרי קפדני יחד עם מחקר אמפירי- איכותני הנערך באמצעות ניתוח פרוטוקולים של הליכי חקיקה וכן ראיונות עומק חצי-מובנים עם א.נשים החיים בעוני. שלישית, ברמה התיאורטית המחקר כולל דיון יסודי ומרשים בתכליות השונות של השימוש בחזקות וההשלכות של השימוש בהן. לבסוף, המחקר מציע גישה חדשה וחשובה בכל הקשור לאופן שבו יש לשתף את הציבור הרלוונטי בקביעת חוקים, כללים ונורמות.

לאור כל זאת, מצאה ועדת הפרס כי ד"ר כהן-רימר ראויה ביותר לקבל את פרס גורני לחוקרות צעירות בתחום המשפט הציבורי.

האלוף שרון אפק

פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי לשנת 2021 מוענק לאלוף (במיל) שרון אפק על שנים רבות של שירות ציבורי שבהן הצטיין בעמידה איתנה על משמר הנורמות של שלטון החוק, ובהנחלתן בצה"ל.

שרון אפק שירת בצה"ל במגוון רחב של תפקידי מפתח משפטיים במשך קרוב לשלושה עשורים, משנת 1992 ועד 2021. במסגרת זו כיהן כקצין ייעוץ במחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, כעוזר בכיר לפרקליט הצבאי הראשי, כפרקליט חיל האוויר, כיועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון ולפיקוד מרכז, כסגן הפרקליט הצבאי הראשי; ובשנים 2021-2015 –  כפרקליט הצבאי הראשי.

שרון אפק בלט והצטיין בכל תפקידיו אלה, כמו גם בלימודיו האקדמיים. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בה גם סיים בהצטיינות יתרה את לימודי המוסמך. כן סיים בהצטיינות תואר מוסמך במדעי החברה במסגרת המכללה לביטחון לאומי. כמו כן הוא בוגר הקורס לבכירים בשירות הציבורי בבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.

תפקידיו של הפצ"ר, כיועץ המשפטי לרשויות הצבא וכממונה על אכיפת החוק בצה"ל, מעמידים אותו, לא פעם, במוקד של סוגיות המעסיקות את כלל הציבור, והנוגעות בין היתר לשאלות של טוהר הנשק, הקפדה על כללי המשפט הבינלאומי בפעולות לחימה, אכיפה של נורמות התנהגות ראויות, ועוד. שרון אפק מילא את תפקידו כפצ"ר באופן מרשים ומעורר כבוד. הוא השכיל לעמוד על משמר שלטון החוק בצה"ל, ללא מורא, גם כאשר מסביב געשו הרוחות, כגון בפרשת החייל אלאור עזריה. הוא גם קידם  והסדיר סוגיות סבוכות שונות הנוגעות לשירות בצה"ל, כגון: שירות נשים בתפקידי לחימה, הגנה על זכויות נחקרים ונאשמים, הנהגת רפורמות הנוגעות למדיניות האכיפה בעבירות סמים, ועוד. כל זאת תוך הפגנת מצוינות משפטית, מנהיגות מקצועית, נחישות ועמוד שדרה ממלכתי וערכי.

בפעילותו והנהגתו את המערכת המשפטית בצה"ל, שימש שרון אפק מופת למשפטנים בשירות הציבורי. 

על תרומתו יוצאת הדופן לנורמות ההתנהגות בצה"ל ובחברה בישראל, ולקידום ערכי השירות הציבורי בישראל, אנו מעניקים לאלוף (במיל) שרון אפק  את פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי.

פרופ' יובל שני

פרס גורני למשפט ציבורי לשנת 2021 מוענק לפרופ' יובל שני בזכות תרומתו יוצאת הדופן בתחום המשפט הציבורי בישראל ובעולם, והיותו חוקר מצטיין, וממלא תפקידי ניהול והובלת תהליכים בוועדות, מרכזים, מכונים ומוסדות בישראל ובעולם.

פרופ' שני החל כמרצה בכיר בשנת 2005 בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, ובשנת 2012 הגיע לדרגת פרופסור מן המניין ונבחר לכהן כדיקן הפקולטה, תפקיד בו כיהן ארבע שנים. 

פרופ' שני מתמחה במשפט בינלאומי פומבי, בדגש על זכויות אדם, משפט בינלאומי הומניטרי, בתי משפט וטריבונלים בינלאומיים, ביטחון לאומי, וזכויות אדם בעידן הדיגיטלי. הוא מתמחה בדיני כיבוש, יחסים בין משפט חוקתי למשפט בינלאומי, פשעי מלחמה בצבא וחקירתם ועוד. תרומתו רבה, בין היתר, בפיתוח תפישה הרואה במשפט הבינלאומי חלק מהמשפט הציבורי והצעת כלים לניהול ממשקים בין מערכות דינים מתחרות, ולשיפור ההגנות על זכויות אדם מחוץ לשטח המדינה, ובעידן הדיגיטלי. הוא מחלוצי המחקר על זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות בישראל. 

פרופ' שני הוא חוקר פורה ברמה גבוהה ביותר, ופרסם ספרים בהוצאות היוקרתיות ביותר, ועשרות מאמרים ופרקים בספרים. הוא בעל מעמד מוביל בין חוקרי המשפט הבינלאומי וזכויות האדם בארץ ובעולם.

לפרופ' שני מוניטין בינלאומי המוצא ביטוי בהשתתפות בכנסים בינלאומיים, כהונה כפרופסור אורח במוסדות מובילים, והישג מרשים של חבר בוועדת האו"ם לזכויות האדם, ועדה של אנשי מקצוע מהטובים בעולם בתחום זה. משנת 2013 ועד 2020, כיהן בחלק מן התקופה כסגן יו"ר הוועדה וכיו"ר הוועדה, והיה שותף לכתיבת שני דו"חות חשובים של הוועדה. זהו הישג חסר תקדים לאיש אקדמיה ישראלי בזירה הציבורית המרכזית ביותר.

פרופ' שני מכהן כסגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וערך מחקרים בנושאים בוערים בחברה הישראלית - כמו רגולציית שיח שנאה ברשתות, פופוליזם וזכויות אדם במבט השוואתי, האיסור נגד עינויים, ביקורת חוקתית ועקרון השוויון. 

הוא לא נרתע מלהשמיע בציבור את קולו המקצועי, השקול והמאוזן לגבי תופעות המחייבות תיקון לשם הגנה על הדמוקרטיה וזכויות אדם, ומציע דרכים מעשיות לכך. 

לאור כל זאת, מצאה אותו ועדת הפרס ראוי ביותר לקבל את פרס גורני למשפט ציבורי.

.
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.21.36
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.20.20
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.16.40

החל משנת 2016 מוענק פרס גורני בשלוש קטגוריות:

1. פרס גורני למשפט ציבורי – פרס לפעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי בישראל, המיועד לבעלי תפקיד העוסקים במשפט ציבורי כגון: שופטים  לאחר פרישה, פרקליטים או יועצים משפטיים מהמגזר הפרטי או הציבורי, לחוקרים מהאקדמיה או לארגונים. 

גובה הפרס: 5,000 ₪  

2. פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי – פרס לתרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל של מנהל בדרג בינוני-בכיר ששירתו במגזר הציבורי, כגון מנהלי מחלקות או משנים לפרקליט המדינה בפרקליטות המדינה או יועצים משפטיים למשרדי ממשלה או גופי ממשלה אחרים, לאחר פרישה. 

גובה הפרס:  5,000 ₪

3. פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי – פרס לחוקר/ת צעיר/ה על עבודת מחקר מצטיינת במשפט ציבורי (כגון מאמר שהתפרסם בכתב-עת משפטי או חיבור לתואר דוקטור או מוסמך), שהוגשה או פורסמה בשנה שחלפה (1.09.2015-1.09.2016). 

גובה הפרס: 5,000 ₪

רות גורני, אלמנתו של עו"ד אוריאל גורני, ובנותיה, ד"ר עדנה גורני-לבינגר וד"ר אורנה בלונדהיים, מקבלות תעודת הערכה מהשופטת (בדימוס) עדנה ארבל, יו"ר ועדת פרס גורני לשנת תשע"ה, בהוקרה על תרומתן לפרס.

 

שנת 2020:

פרופ' נטע זיו

פעילותה רבת-השנים של פרופ' זיו מגלמת שילוב נדיר של עריכת דין לקידום זכויות האדם, מצוינות וחדשנות אקדמית, יזמות ואקטיביזם חברתי.

פרופ' זיו החלה להטביע חותם בתחום המשפט הציבורי כבר בראשית דרכה המקצועית, כעורכת דין באגודה לזכויות האזרח בישראל. עשייתה באותן שנים כללה עיסוק בסוגיות של חופש הביטוי,  שוויון, זכויות אדם בשטחים, זכויות אסירים ועצורים, ועוד. ראויות במיוחד לציון הן העתירות שהגישה שהביאו לתקדימים חשובים ומוכרים: בג"ץ אליס מילר בעניין קבלת נשים לקורס טיס, בג"ץ קעאדן שבו נאסר על הפליה בהקצאת קרקעות המדינה ובג"ץ אילנה רסקין שהציב גבולות לסמכות של הרבנות להתנות מתן תעודות כשרות בדרישות שאינן נוגעות למזון.

בתקופת עבודתה באגודה לזכויות האזרח היא גם נטלה חלק בהקמת המרכז המשפטי של שדולת הנשים בישראל. היא הייתה גם ממקימי ארגון בזכות, המרכז לזכויות האדם של אנשים עם מוגבלות, והייתה יושבת-ראש הארגון בשנותיו הראשונות. במסגרת זו היא ייצגה את שחר בוצר, תלמיד עם מוגבלות בניידות, בעתירתו לבג"ץ לחייב הנגשת בית הספר שבו למד. לימים, פרופ' זיו הייתה ממניחי היסודות ללימודי מוגבלות בישראל, הובילה קבוצת מחקר בנושא במכון ון ליר והייתה שותפה להוצאת מקראה ראשונה מסוגה בעברית בנושא לימודי מוגבלות.

כאשת אקדמיה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' זיו עסקה ועוסקת בנושאים רבים ומגוונים, שהצד השווה שלהם הוא המשפט ככלי לשינוי חברתי. היא הקימה את מערך הקליניקות המשפטיות והייתה חלוצה בקידום החינוך המשפטי הקליני בישראל, שהתפתח בעשורים האחרונים בפקולטות למשפטים ברחבי הארץ.  כתיבתה האקדמית על עריכת דין חברתית הייתה הראשונה מסוגה בישראל. היא יזמה הקמתו של "מעשי משפט – כתב עת למשפט ולתיקון חברתי" המהווה בית לקהילת המשפטנים לשינוי חברתי. היא גם הייתה ממקימות הארגון איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי. היום היא עומדת בראש מרכז הָגָר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי. לצד עיסוקיה האקדמיים, היא המשיכה לייצג ארגונים חברתיים שונים בבתי המשפט בתיקים חשובים הנוגעים לזכות לקיום בכבוד.

בשל עשייה מרשימה זו – במחקר, בחינוך משפטי, בבתי משפט ובקידום מדיניות – ובשל תרומתה הייחודית לתיקון עולם באמצעות המשפט מצאנו אותה ראויה ביותר לקבלת פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.

עו"ד איל ינון

עו"ד איל ינון הוא משרת ציבור בכל רמ"ח איבריו, והקריירה המקצועית שלו הוקדשה, כבר משנותיו הראשונות במקצוע המשפטי, לשירות במגזר הציבורי. הוא החל את דרכו כפרקליט בפרקליטות המדינה, תחילה במחלקה לתפקידים מיוחדים ולאחר מכן במחלקת הבג"צים, היה סגן בכיר ליועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה ולאחר מכן עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה. הוא כיהן כמזכיר הכנסת, ולאחר מכן התמנה לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת. תרומתו לפיתוח המשפט הציבורי בכל השנים האלו הייתה משמעותית.

פסגת העשייה הציבורית של עו"ד ינון הייתה בעשור האחרון, בכהונתו כיועץ המשפטי לכנסת וראש המחלקה המשפטית. עו"ד ינון ביסס את מחלקת הייעוץ המשפטי לכנסת כמחלקה עצמאית, איתנה ורב-גונית. בכלל זה המחלקה, תחת הנהגתו, עסקה בייעוץ שוטף לוועדות הכנסת וייצוג הכנסת בערכאות, אך גם קידמה עיסוק באתיקה ובתחומים פרלמנטריים נוספים בהם עוסקת הכנסת, היבטי מחקר, הנגשת החקיקה, צמצום היקפם של חוקי ההסדרים, שימור קשר מקצועי עם פרלמנטים ברחבי העולם ועוד פעילויות רבות. כל זאת נעשה תוך ביסוס מעמד הייעוץ המשפטי לכנסת כגוף עצמאי, א-פוליטי, שזוכה לכבוד ולהערכה רבים בקרב כל סיעות הבית.

במקביל לביסוס המעמד של הייעוץ המשפטי לכנסת בתוך בית המחוקקים פנימה, בתקופת כהונתו של עו"ד ינון זכה התפקיד של היועץ המשפטי לכנסת להכרה כאחת ממשרות המפתח בשירות המשפטי הממלכתי. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר במעמד שניתן ליועץ המשפטי לכנסת בפני בית המשפט העליון.

עו"ד ינון היטיב לבצע – לכל אורך כהונתו – את האיזון העדין שנובע מהיותו בעל תפקיד בכנסת ויחד עם זאת שומר סף דמוקרטי במדינת ישראל. חוות הדעת הרבות שנתן, בין בנושא חוקתיות של הצעות חוק ובין בנושאים הקשורים לתפקוד הכנסת, היו מקצועיות, חסרות-פניות ולא אחת – אמיצות.  הן לא באו לשרת צד פוליטי זה או אחר.  אך גם בעיני מי שלא תמיד רוו נחת מחוות הדעת, עו"ד ינון, כמו המחלקה המשפטית כולה, זכו להערכה מקצועית רבה. הוא היה מחויב לשמירה על כבוד הכנסת ועל מעמדה החוקתי, ולצד זה עמד על קיום "שלטון החוק במחוקק". אם הגיע למסקנה כי הכנסת, ועדה מוועדותיה או בעל תפקיד בכנסת פעל או ביקש לפעול שלא בהתאם לחוק, הוא לא היסס לומר זאת, כלפי פנים ובמקרה הצורך – כלפי חוץ.

כפי שביטא זאת כב' נשיא המדינה ראובן ריבלין, לעו"ד ינון הייתה "תרומה סגולית לעיצובו של תפקיד חשוב זה, ולחיזוק מעמדה של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי שלה".

על תרומה יוצאת דופן במשך תקופה ארוכה לקידום המשפט הציבורי והשירות הציבורי בישראל, אנו מעניקים לעו"ד ינון את פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי.

עו"ד דינה זילבר

פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי לשנת 2020 מוענק לעו"ד דינה זילבר על שנים רבות של שירות ציבורי שבהן הצטיינה בעמידה איתנה על משמר הנורמות של שלטון החוק, הטמעתן והנחלתן בחברה בישראל.

עו"ד זילבר, שכיהנה עד לאחרונה במשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), העלתה תרומה יוצאת דופן בחשיבותה לשירות המשפטי של המדינה, למשפט הציבורי ולחברה בישראל, במשך כחצי יובל שבו מילאה תפקידים שונים.

במשך שש-עשרה שנים ייצגה את המדינה כפרקליטה במחלקת הבג"צים שבפרקליטות המדינה, ביותר מ-1,600 עתירות, בעניינים ציבוריים בעלי חשיבות רבה תוך הקפדה על גישה ממלכתית וערכית. לאחר מכן, כיהנה במשך יותר משמונה שנים כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי). בתפקידה זה הייתה עו"ד זילבר אחראית על ייעוץ משפטי שוטף לממשלה בנושאים טעונים ורגישים, ובגיבוש עמדות היועץ המשפטי לממשלה במגוון תחומי אחריותה כגון הגירה ואזרחות, שלטון מקומי, טוהר מידות ומינויים בשירות המדינה, ביקורת שיפוטית, מכרזים ורכוש ממשלתי, ניגודי עניינים ועוד. היא נודעה, בין השאר, בהגנתה על חופש הביטוי והיצירה, על שוויון מגדרי ועל טוהר המידות.  היא עמדה בראש הצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר-המידות בשלטון המקומי ולאחרונה כיו"ר שותפה של הצוות הבינמשרדי לקידום האוכלוסייה הטרנסית בישראל.

נוסף לעבודתה זו בשירות הציבורי, פרסמה זילבר ספרים ומאמרים חשובים בתחום המשפט הציבורי, לרבות הספרים "ביורוקרטיה כפוליטיקה" ו"בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה". היא יזמה וניהלה את הפרויקט הייחודי "שורשים במשפט" המתעד את נקודות הציון המשפטיות הבולטות בשבעים השנים מקום המדינה. הרשימות שחוברו בידי עשרות בעלי ובעלות תפקידים במשרד המשפטים בעבר ובהווה נגישות לכל הציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים, והן קובצו בספר בעריכתה שיצא לאור בשנה שעברה. זילבר גם לימדה במוסדות אקדמיים ובכך סייעה להעמיק אצל תלמידי ותלמידות משפטים את חשיבות ערכי המשפט הציבורי והעבודה המשפטית בשירות הציבורי. היא זכתה בפרסים ובאותות הערכה, לרבות פרס "מגן השקיפות"  מטעם עמותת שקיפות בינלאומית – ישראל.

בכל התפקידים שדינה זילבר מילאה היא הוכיחה את כישוריה כמשפטנית מן השורה הראשונה. חשוב מכך, זילבר היא דוגמה ומופת לעובדת ציבור שלא נרתעה מפני מהמורות וקשיים אשר חדשות לבקרים הוצבו על דרכה במשימתה לשמירה על שלטון החוק, זכויות אדם, ממשל הוגן וטוהר המידות, ובאופן כללי על ערכי היסוד של המדינה. את דבריה הציגה תמיד באומץ ובישירות, בסגנונה המיוחד והרהוט, היונק מעולם תרבותי עשיר ורחב. גם אם סגנון זה לעתים היה שנוי במחלוקת, הוא תמיד שיקף מחויבות אין-קץ למדינה ולשירות הציבורי ודאגה אמיתית לשלטון החוק.

על תרומה יוצאת דופן במשך תקופה ארוכה לקידום המשפט הציבורי והשירות הציבורי בישראל, אנו מעניקים לעו"ד זילבר את פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי.

ד"ר רונית לוין-שנור

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי לשנת 2020 מוענק לד"ר רונית לוין-שנור על שלושה מאמרים פרי עטה: 1. "ללא תקנה: על 'תקנת השוק' במקרקעין באזור יהודה והשומרון" משפטים נ 307 (2020); 2. "לקראת פרדיגמה חדשה: על הזכויות הקבוצתיות של הבדואים במקרקעין בנגב" עתיד להתפרסם בעיוני משפט; 3. "השפעתן של נטילות שלטוניות על עיצוב ופיתוח ערים ישראליות: מבט אמפירי" עתיד להתפרסם במחקרי משפט.

ד"ר לוין-שנור היא מרצה בכירה בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה. היא בעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית ושימשה כעמיתת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טורונטו בקנדה. זוכת פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לחוקרים צעירים לשנת 2020.

למאמריה של לוין-שנור חוט מקשר בולט. תחום דיני הקניין נתפס בישראל במידה רבה תחת הפרספקטיבה של המשפט הפרטי, כאשר ההיבטים החוקתיים, ציבוריים, חברתיים ותרבותיים של הזכות לקניין לא בהכרח הוטמעו בליבת הניתוח הקנייני. מאמרים אלו של לוין-שנור מפתחים היבטים של המשפט הציבורי בעיצוב דיני הקניין הישראלים ובכך תורמים הם תרומה חשובה לפיתוח המשפט הציבורי.

כך, למשל, מאמרה "ללא תקנה" דן בשאלת קיומו של הסדר מסוג תקנת שוק בנוגע לעסקאות שהממונה על הרכוש הממשלתי הפועל באזור יהודה והשומרון הוא צד להן. במאמר זה חלקה לוין-שנור עלעמדת היועץ המשפטי לממשלה לגבי דין המקרקעין המהותי באזור ועמדה על חובת השמירה על הקניין הפרטי המוטלת על המפקד הצבאי. מאמר זה היווה את עיקרי עמדת המערערים בעניין סאלחה נ' אנג'ל, וחלקים מן הטיעון שבמאמר צוטטו ואומצו במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון. על פסק הדין צפוי להתקיים דיון נוסף. מאמר זה, העוסק בשאלה בעלת השלכות משפטיות ופוליטיות אדירות, זיכה אותה בפרס צגלה היוקרתי למאמר המצטיין בעברית של חברי סגל צעירים לשנת התשע״ט. מאמרה ״על הזכויות הקבוצתיות של הבדואים במקרקעין בנגב״ – הוא דוגמה נוספת לחשיבה ביקורתית ואמיצה היוצאת נגד הזרם. מאמר זה מתמודד עם משטר המקרקעין בנגב וזכויות הקרקע של הבדואים. לוין-שנור מציעה בו פרדיגמה חדשה, המתמקדת לראשונה בזכויות קבוצתיות שנרכשו מכוח שימוש ציבורי משותף רב-שנים בידי קהילות הבדואים בנגב. מאמרה על אודות הפקעות בירושלים מציג נתונים וטיעונים המבהירים את המשמעות החלוקתית והאסטרטגית של דיני התכנון והאופי המורכב והמרובד של זכויות קנייניות. מאמר זה זכה לציון לשבח מטעם ועדת הפרס של הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי לשנת 2020.

מחקריה של לוין-שנור משקפים אומץ לב ציבורי ואקדמי, הם מצוטטים בהרחבה בפסיקת בית המשפט העליון ותורמים תרומה ערכית משמעותית למשפט הציבורי.

לאור כל זאת, מצאה אותה ועדת הפרס ראויה ביותר לקבל את פרס גורני לחוקרות צעירות בתחום המשפט הציבורי.

ד"ר רועי שפירא

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי לשנת 2020 מוענק לד"ר רועי שפירא על שלושה ממאמריו: "דלתות מסתובבות ומידת האפקטיביות של תקופות צינון" שעתיד להתפרסם במחקרי משפט; "הקניין החדש וסדרי הכוחות הישנים" שיתפרסם ב"משפט, חברה ותרבות"; וכן "מתי יש ליתן מעמד בכורה לעמדת הרגולטור? תובנות מהספרות על שבי רגולטורי" שפורסם בפורום "עיוני משפט".

ד"ר רועי שפירא הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד. לפני שהצטרף לסגל המרכז הבינתחומי, ניהל את המחקר במרכז מחקר בבית ספר לעסקים של אוניברסיטת שיקגו. מחקריו מתמקדים בחקר מוניטין, רגולציה וממשל תאגידי ויחסי הגומלין ביניהם. ספרו Law and Reputation ראה אור בשנת 2020 בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג'.

שלושת המאמרים עליהם ניתן הפרס, מפנים את הזרקור לתחום הרגולציה והתנאים המכתיבים את יעילותה, תחום הדורש ליבון והעמקה. המאמר הראשון עוסק בהסדרה המשפטית של מעבר ממפקחים למפוקחים ולהפך. שפירא בוחן בשיטות מגוונות את מידת היעילות של אכיפת "תקופות הצינון" הקבועות בחוק, ומזהה פער מטריד בין החוק בספרים לבין החוק בפועל. מחקרו זה, המבוסס המשלב ניתוח תיאורטי עם מחקר שטח נרחב, מטיל ספק, בין השאר, בנוהג שהשתרש להכיר במה שמכונה "תקופת צינון פנימי". המאמר השני עוסק בסוגיה שאותה בית המשפט העליון מותיר ב"צריך עיון" קרוב לעשרים וחמש שנים: האם הענקות מדינתיות כגון סובסידיות, זיכיונות, וקצבאות ראויות להגנה חוקתית כזכות הקניין של המוענק. שפירא מציע דרכים להבחין בין הענקות המיטיבות עם קבוצות אינטרסים לבין הענקות המהוות חלק מרשת הביטחון הסוציאלית שהמדינה מעמידה לטובת תושביה. הכרה בסוג הראשון כחלק מהזכות החוקתית לקניין עלולה לשרת את הסטטוס קוו ולמנוע שינויים רגולטורים לטובת הציבור ואילו הסוג השני ראויה להגנה חוקתית מסגרת ההגנה על "הקניין החדש". שפירא גם מאתגר את הגישה הרווחה למקד את הבחינה החוקתית במבחני פסקת ההגבלה, ועומד על חיוניות הבחינה המקדמית, האם אכן נפגעה זכות חוקתית מוגנת. המאמר השלישי עוסק בשאלת המשקל אותו יש ליתן לעמדת הרגולטור. שפירא מזהה את הנסיבות בהן מתן מעמד בכורה לעמדת הרגולטור בעייתי במיוחד, ומתווה עקרונות אשר יאפשרו אימוץ גישה הקשרית יותר.

כתיבתו של שפירא מצטיינת בחדות ובבהירות, דבר דבור על אופניו. מאמריו מיישמים תובנות מספרות נרחבת במדעי המדינה על מערך התמריצים הפועל על הרגולטור, ומראים כיצד בתי המשפט יכולים לכייל את הביקורת השיפוטית תוך התחשבות באותו מערך תמריצים, כדי לאזן את הגורמים לכשלים רגולטוריים. בכך, שלושת המאמרים המשקפים מצוינות אקדמית מרשימה ומרימים תרומה חשובה ביותר למשפט הציבורי בישראל.

לאור כל זאת, מצאה אותו ועדת הפרס ראוי ביותר לקבל את פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי.

שנת 2019:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אריאל בנדור ולפרופ' יואב דותן.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד יהודית קרפ בגין תפקידיה הרבים במשרד המשפטים.

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי מוענק לד"ר נטע ברק-קורן על שני מאמרים פרי עטה: "״החברה החרדית והאקדמיה הישראלית: בחינה מחודשת של עמדות הציבור החרדי כלפי לימודים אקדמיים" שהתפרסם בכתב העת משפטים, ועבור מאמרה "The War Within", שצפוי להתפרסם בכתב העת Villanova Law Review ולד"ר משואה שגיב על עבודת הדוקטורט שכתבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בנושא פמיניזם הלכתי בישראל, ועל שני מאמרים שכתבה, האחד בנושא הסדרת מקצוע המוהלים והאחר בנושא הטיות תרבותיות של החלטות שיפוטיות.

שנת 2018:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' ברק מדינה ולד"ר יופי תירוש.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד מלכיאל (מייק) בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ וחקיקה).

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק לד"ר יניב רוזנאי על ספרו תיקונים חוקתיים בלתי חוקתיים (Unconstitutional Constitutional Amendments) שיצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד; ולד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן על שני מאמרים פרי עטה: Law, Space and Society: Legal Challenges of Middle-Class Ethnic Minority Flight, שעתיד להתפרסם ב HARVARD JOURNAL ON RACIAL & ETHNIC JUSTICE; ו- Beyond Walls and Fences: Exploring the Legal Geography of Gated Communities in Mixed Cities, אשר פורסם ב- JOURNAL OF LAW & POLICY.

שנת 2017:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אייל גרוס ולפרופ' משה נגבי ז"ל.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד אסנת מנדל, לשעבר מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק לד"ר קארין כרמית-יפת, על סמך מאמרה: Synagogue And State In The "Israeli Military: A Story Of "Inappropriate Integration

שנת 2016:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אמנון רובינשטיין.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד טנה שפניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי).

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק במשותף לד"ר איתי בר-סימן-טוב על סמך מאמריו The Dual Meaning of Evidence-Based Judicial Review of Legislation ו-Temporary Legislation, Better Regulation and Experimental Governance: An Empirical Study ולד"ר קרן וינשל-מרגל על סמך ספרה "אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי".

שנת 2015 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' דפנה ברק-ארזעל פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר רונן פוליאק עבור עבודת הדוקטורט שלו בנושא "המימד החוקתי של הזכויות הרכושיות".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לתנועה לחופש המידע, בזכות פעילות יוצאת דופן לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2014 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' מרדכי קרמניצר.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר אורי אהרונסון, אוניברסיטת בר אילן. הפרס הוענק לד"ר אהרונסון עבור שני מאמרים: "מדוע הכנסת לא ביטלה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו? על הסטטוס קוו כקושי אנטי-רובני", עומד להתפרסם בכתב העת "עיוני משפט" כרך ל"ז; "הטיעון הדמוקרטי בזכות ביקורת שיפוטית ביזורית", עומד להתפרסם בכתב העת "משפט וממשל" כרך ט"ז. 
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.

שנת 2013 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לעו"ד יהושע שופמן- שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) וכיועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר אדם שנער בעבור מחקרו בנושא חופש הביטוי של עובדי ציבור: Public Employee Speech and the Privatization of the First Amendment
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק למרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

שנת 2012 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' ידידיה שטרן הוגה דעות בתחום דת ומדינה, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר שרון ידין, עבור מאמרה בנושא "חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לעמותת המשפט בשירות הזקנה, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2011 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' יצחק זמיר שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר ליאב אורגד, עבור עבודת דוקטור על הנושא "קריטריונים לגיטימיים ובלתי-לגיטימיים להגבלת הגירה: אירופה, ארצות הברית, ישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לאגודה לזכויות האזרח בישראל, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2010 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לד"ר מישאל חשין ז"ל (1936-2015), המשנה (בדימוס) לנשיא בית המשפט העליון, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר גאי כרמי, עבור עבודת דוקטור על הנושא "חירות וכבוד: גישות שונות לחופש הביטוי בגרמניה, ארצות הברית וישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לחטיבת זכויות האדם, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, על מאבקה נגד הפרטת בתי סוהר שהסתיים בפסק דין של בית המשפט העליון, שביטל את החוק שהקנה לגוף פרטי את הסמכות להקים ולנהל בית סוהר.
זוכים אחרונים

שנת 2020:

פרופ' נטע זיו

פעילותה רבת-השנים של פרופ' זיו מגלמת שילוב נדיר של עריכת דין לקידום זכויות האדם, מצוינות וחדשנות אקדמית, יזמות ואקטיביזם חברתי.

פרופ' זיו החלה להטביע חותם בתחום המשפט הציבורי כבר בראשית דרכה המקצועית, כעורכת דין באגודה לזכויות האזרח בישראל. עשייתה באותן שנים כללה עיסוק בסוגיות של חופש הביטוי,  שוויון, זכויות אדם בשטחים, זכויות אסירים ועצורים, ועוד. ראויות במיוחד לציון הן העתירות שהגישה שהביאו לתקדימים חשובים ומוכרים: בג"ץ אליס מילר בעניין קבלת נשים לקורס טיס, בג"ץ קעאדן שבו נאסר על הפליה בהקצאת קרקעות המדינה ובג"ץ אילנה רסקין שהציב גבולות לסמכות של הרבנות להתנות מתן תעודות כשרות בדרישות שאינן נוגעות למזון.

בתקופת עבודתה באגודה לזכויות האזרח היא גם נטלה חלק בהקמת המרכז המשפטי של שדולת הנשים בישראל. היא הייתה גם ממקימי ארגון בזכות, המרכז לזכויות האדם של אנשים עם מוגבלות, והייתה יושבת-ראש הארגון בשנותיו הראשונות. במסגרת זו היא ייצגה את שחר בוצר, תלמיד עם מוגבלות בניידות, בעתירתו לבג"ץ לחייב הנגשת בית הספר שבו למד. לימים, פרופ' זיו הייתה ממניחי היסודות ללימודי מוגבלות בישראל, הובילה קבוצת מחקר בנושא במכון ון ליר והייתה שותפה להוצאת מקראה ראשונה מסוגה בעברית בנושא לימודי מוגבלות.

כאשת אקדמיה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' זיו עסקה ועוסקת בנושאים רבים ומגוונים, שהצד השווה שלהם הוא המשפט ככלי לשינוי חברתי. היא הקימה את מערך הקליניקות המשפטיות והייתה חלוצה בקידום החינוך המשפטי הקליני בישראל, שהתפתח בעשורים האחרונים בפקולטות למשפטים ברחבי הארץ.  כתיבתה האקדמית על עריכת דין חברתית הייתה הראשונה מסוגה בישראל. היא יזמה הקמתו של "מעשי משפט – כתב עת למשפט ולתיקון חברתי" המהווה בית לקהילת המשפטנים לשינוי חברתי. היא גם הייתה ממקימות הארגון איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי. היום היא עומדת בראש מרכז הָגָר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי. לצד עיסוקיה האקדמיים, היא המשיכה לייצג ארגונים חברתיים שונים בבתי המשפט בתיקים חשובים הנוגעים לזכות לקיום בכבוד.

בשל עשייה מרשימה זו – במחקר, בחינוך משפטי, בבתי משפט ובקידום מדיניות – ובשל תרומתה הייחודית לתיקון עולם באמצעות המשפט מצאנו אותה ראויה ביותר לקבלת פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.

עו"ד איל ינון

עו"ד איל ינון הוא משרת ציבור בכל רמ"ח איבריו, והקריירה המקצועית שלו הוקדשה, כבר משנותיו הראשונות במקצוע המשפטי, לשירות במגזר הציבורי. הוא החל את דרכו כפרקליט בפרקליטות המדינה, תחילה במחלקה לתפקידים מיוחדים ולאחר מכן במחלקת הבג"צים, היה סגן בכיר ליועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה ולאחר מכן עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה. הוא כיהן כמזכיר הכנסת, ולאחר מכן התמנה לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת. תרומתו לפיתוח המשפט הציבורי בכל השנים האלו הייתה משמעותית.

פסגת העשייה הציבורית של עו"ד ינון הייתה בעשור האחרון, בכהונתו כיועץ המשפטי לכנסת וראש המחלקה המשפטית. עו"ד ינון ביסס את מחלקת הייעוץ המשפטי לכנסת כמחלקה עצמאית, איתנה ורב-גונית. בכלל זה המחלקה, תחת הנהגתו, עסקה בייעוץ שוטף לוועדות הכנסת וייצוג הכנסת בערכאות, אך גם קידמה עיסוק באתיקה ובתחומים פרלמנטריים נוספים בהם עוסקת הכנסת, היבטי מחקר, הנגשת החקיקה, צמצום היקפם של חוקי ההסדרים, שימור קשר מקצועי עם פרלמנטים ברחבי העולם ועוד פעילויות רבות. כל זאת נעשה תוך ביסוס מעמד הייעוץ המשפטי לכנסת כגוף עצמאי, א-פוליטי, שזוכה לכבוד ולהערכה רבים בקרב כל סיעות הבית.

במקביל לביסוס המעמד של הייעוץ המשפטי לכנסת בתוך בית המחוקקים פנימה, בתקופת כהונתו של עו"ד ינון זכה התפקיד של היועץ המשפטי לכנסת להכרה כאחת ממשרות המפתח בשירות המשפטי הממלכתי. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר במעמד שניתן ליועץ המשפטי לכנסת בפני בית המשפט העליון.

עו"ד ינון היטיב לבצע – לכל אורך כהונתו – את האיזון העדין שנובע מהיותו בעל תפקיד בכנסת ויחד עם זאת שומר סף דמוקרטי במדינת ישראל. חוות הדעת הרבות שנתן, בין בנושא חוקתיות של הצעות חוק ובין בנושאים הקשורים לתפקוד הכנסת, היו מקצועיות, חסרות-פניות ולא אחת – אמיצות.  הן לא באו לשרת צד פוליטי זה או אחר.  אך גם בעיני מי שלא תמיד רוו נחת מחוות הדעת, עו"ד ינון, כמו המחלקה המשפטית כולה, זכו להערכה מקצועית רבה. הוא היה מחויב לשמירה על כבוד הכנסת ועל מעמדה החוקתי, ולצד זה עמד על קיום "שלטון החוק במחוקק". אם הגיע למסקנה כי הכנסת, ועדה מוועדותיה או בעל תפקיד בכנסת פעל או ביקש לפעול שלא בהתאם לחוק, הוא לא היסס לומר זאת, כלפי פנים ובמקרה הצורך – כלפי חוץ.

כפי שביטא זאת כב' נשיא המדינה ראובן ריבלין, לעו"ד ינון הייתה "תרומה סגולית לעיצובו של תפקיד חשוב זה, ולחיזוק מעמדה של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי שלה".

על תרומה יוצאת דופן במשך תקופה ארוכה לקידום המשפט הציבורי והשירות הציבורי בישראל, אנו מעניקים לעו"ד ינון את פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי.

עו"ד דינה זילבר

פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי לשנת 2020 מוענק לעו"ד דינה זילבר על שנים רבות של שירות ציבורי שבהן הצטיינה בעמידה איתנה על משמר הנורמות של שלטון החוק, הטמעתן והנחלתן בחברה בישראל.

עו"ד זילבר, שכיהנה עד לאחרונה במשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), העלתה תרומה יוצאת דופן בחשיבותה לשירות המשפטי של המדינה, למשפט הציבורי ולחברה בישראל, במשך כחצי יובל שבו מילאה תפקידים שונים.

במשך שש-עשרה שנים ייצגה את המדינה כפרקליטה במחלקת הבג"צים שבפרקליטות המדינה, ביותר מ-1,600 עתירות, בעניינים ציבוריים בעלי חשיבות רבה תוך הקפדה על גישה ממלכתית וערכית. לאחר מכן, כיהנה במשך יותר משמונה שנים כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי). בתפקידה זה הייתה עו"ד זילבר אחראית על ייעוץ משפטי שוטף לממשלה בנושאים טעונים ורגישים, ובגיבוש עמדות היועץ המשפטי לממשלה במגוון תחומי אחריותה כגון הגירה ואזרחות, שלטון מקומי, טוהר מידות ומינויים בשירות המדינה, ביקורת שיפוטית, מכרזים ורכוש ממשלתי, ניגודי עניינים ועוד. היא נודעה, בין השאר, בהגנתה על חופש הביטוי והיצירה, על שוויון מגדרי ועל טוהר המידות.  היא עמדה בראש הצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר-המידות בשלטון המקומי ולאחרונה כיו"ר שותפה של הצוות הבינמשרדי לקידום האוכלוסייה הטרנסית בישראל.

נוסף לעבודתה זו בשירות הציבורי, פרסמה זילבר ספרים ומאמרים חשובים בתחום המשפט הציבורי, לרבות הספרים "ביורוקרטיה כפוליטיקה" ו"בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה". היא יזמה וניהלה את הפרויקט הייחודי "שורשים במשפט" המתעד את נקודות הציון המשפטיות הבולטות בשבעים השנים מקום המדינה. הרשימות שחוברו בידי עשרות בעלי ובעלות תפקידים במשרד המשפטים בעבר ובהווה נגישות לכל הציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים, והן קובצו בספר בעריכתה שיצא לאור בשנה שעברה. זילבר גם לימדה במוסדות אקדמיים ובכך סייעה להעמיק אצל תלמידי ותלמידות משפטים את חשיבות ערכי המשפט הציבורי והעבודה המשפטית בשירות הציבורי. היא זכתה בפרסים ובאותות הערכה, לרבות פרס "מגן השקיפות"  מטעם עמותת שקיפות בינלאומית – ישראל.

בכל התפקידים שדינה זילבר מילאה היא הוכיחה את כישוריה כמשפטנית מן השורה הראשונה. חשוב מכך, זילבר היא דוגמה ומופת לעובדת ציבור שלא נרתעה מפני מהמורות וקשיים אשר חדשות לבקרים הוצבו על דרכה במשימתה לשמירה על שלטון החוק, זכויות אדם, ממשל הוגן וטוהר המידות, ובאופן כללי על ערכי היסוד של המדינה. את דבריה הציגה תמיד באומץ ובישירות, בסגנונה המיוחד והרהוט, היונק מעולם תרבותי עשיר ורחב. גם אם סגנון זה לעתים היה שנוי במחלוקת, הוא תמיד שיקף מחויבות אין-קץ למדינה ולשירות הציבורי ודאגה אמיתית לשלטון החוק.

על תרומה יוצאת דופן במשך תקופה ארוכה לקידום המשפט הציבורי והשירות הציבורי בישראל, אנו מעניקים לעו"ד זילבר את פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי.

ד"ר רונית לוין-שנור

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי לשנת 2020 מוענק לד"ר רונית לוין-שנור על שלושה מאמרים פרי עטה: 1. "ללא תקנה: על 'תקנת השוק' במקרקעין באזור יהודה והשומרון" משפטים נ 307 (2020); 2. "לקראת פרדיגמה חדשה: על הזכויות הקבוצתיות של הבדואים במקרקעין בנגב" עתיד להתפרסם בעיוני משפט; 3. "השפעתן של נטילות שלטוניות על עיצוב ופיתוח ערים ישראליות: מבט אמפירי" עתיד להתפרסם במחקרי משפט.

ד"ר לוין-שנור היא מרצה בכירה בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה. היא בעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית ושימשה כעמיתת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טורונטו בקנדה. זוכת פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לחוקרים צעירים לשנת 2020.

למאמריה של לוין-שנור חוט מקשר בולט. תחום דיני הקניין נתפס בישראל במידה רבה תחת הפרספקטיבה של המשפט הפרטי, כאשר ההיבטים החוקתיים, ציבוריים, חברתיים ותרבותיים של הזכות לקניין לא בהכרח הוטמעו בליבת הניתוח הקנייני. מאמרים אלו של לוין-שנור מפתחים היבטים של המשפט הציבורי בעיצוב דיני הקניין הישראלים ובכך תורמים הם תרומה חשובה לפיתוח המשפט הציבורי.

כך, למשל, מאמרה "ללא תקנה" דן בשאלת קיומו של הסדר מסוג תקנת שוק בנוגע לעסקאות שהממונה על הרכוש הממשלתי הפועל באזור יהודה והשומרון הוא צד להן. במאמר זה חלקה לוין-שנור עלעמדת היועץ המשפטי לממשלה לגבי דין המקרקעין המהותי באזור ועמדה על חובת השמירה על הקניין הפרטי המוטלת על המפקד הצבאי. מאמר זה היווה את עיקרי עמדת המערערים בעניין סאלחה נ' אנג'ל, וחלקים מן הטיעון שבמאמר צוטטו ואומצו במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון. על פסק הדין צפוי להתקיים דיון נוסף. מאמר זה, העוסק בשאלה בעלת השלכות משפטיות ופוליטיות אדירות, זיכה אותה בפרס צגלה היוקרתי למאמר המצטיין בעברית של חברי סגל צעירים לשנת התשע״ט. מאמרה ״על הזכויות הקבוצתיות של הבדואים במקרקעין בנגב״ – הוא דוגמה נוספת לחשיבה ביקורתית ואמיצה היוצאת נגד הזרם. מאמר זה מתמודד עם משטר המקרקעין בנגב וזכויות הקרקע של הבדואים. לוין-שנור מציעה בו פרדיגמה חדשה, המתמקדת לראשונה בזכויות קבוצתיות שנרכשו מכוח שימוש ציבורי משותף רב-שנים בידי קהילות הבדואים בנגב. מאמרה על אודות הפקעות בירושלים מציג נתונים וטיעונים המבהירים את המשמעות החלוקתית והאסטרטגית של דיני התכנון והאופי המורכב והמרובד של זכויות קנייניות. מאמר זה זכה לציון לשבח מטעם ועדת הפרס של הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי לשנת 2020.

מחקריה של לוין-שנור משקפים אומץ לב ציבורי ואקדמי, הם מצוטטים בהרחבה בפסיקת בית המשפט העליון ותורמים תרומה ערכית משמעותית למשפט הציבורי.

לאור כל זאת, מצאה אותה ועדת הפרס ראויה ביותר לקבל את פרס גורני לחוקרות צעירות בתחום המשפט הציבורי.

ד"ר רועי שפירא

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי לשנת 2020 מוענק לד"ר רועי שפירא על שלושה ממאמריו: "דלתות מסתובבות ומידת האפקטיביות של תקופות צינון" שעתיד להתפרסם במחקרי משפט; "הקניין החדש וסדרי הכוחות הישנים" שיתפרסם ב"משפט, חברה ותרבות"; וכן "מתי יש ליתן מעמד בכורה לעמדת הרגולטור? תובנות מהספרות על שבי רגולטורי" שפורסם בפורום "עיוני משפט".

ד"ר רועי שפירא הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד. לפני שהצטרף לסגל המרכז הבינתחומי, ניהל את המחקר במרכז מחקר בבית ספר לעסקים של אוניברסיטת שיקגו. מחקריו מתמקדים בחקר מוניטין, רגולציה וממשל תאגידי ויחסי הגומלין ביניהם. ספרו Law and Reputation ראה אור בשנת 2020 בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג'.

שלושת המאמרים עליהם ניתן הפרס, מפנים את הזרקור לתחום הרגולציה והתנאים המכתיבים את יעילותה, תחום הדורש ליבון והעמקה. המאמר הראשון עוסק בהסדרה המשפטית של מעבר ממפקחים למפוקחים ולהפך. שפירא בוחן בשיטות מגוונות את מידת היעילות של אכיפת "תקופות הצינון" הקבועות בחוק, ומזהה פער מטריד בין החוק בספרים לבין החוק בפועל. מחקרו זה, המבוסס המשלב ניתוח תיאורטי עם מחקר שטח נרחב, מטיל ספק, בין השאר, בנוהג שהשתרש להכיר במה שמכונה "תקופת צינון פנימי". המאמר השני עוסק בסוגיה שאותה בית המשפט העליון מותיר ב"צריך עיון" קרוב לעשרים וחמש שנים: האם הענקות מדינתיות כגון סובסידיות, זיכיונות, וקצבאות ראויות להגנה חוקתית כזכות הקניין של המוענק. שפירא מציע דרכים להבחין בין הענקות המיטיבות עם קבוצות אינטרסים לבין הענקות המהוות חלק מרשת הביטחון הסוציאלית שהמדינה מעמידה לטובת תושביה. הכרה בסוג הראשון כחלק מהזכות החוקתית לקניין עלולה לשרת את הסטטוס קוו ולמנוע שינויים רגולטורים לטובת הציבור ואילו הסוג השני ראויה להגנה חוקתית מסגרת ההגנה על "הקניין החדש". שפירא גם מאתגר את הגישה הרווחה למקד את הבחינה החוקתית במבחני פסקת ההגבלה, ועומד על חיוניות הבחינה המקדמית, האם אכן נפגעה זכות חוקתית מוגנת. המאמר השלישי עוסק בשאלת המשקל אותו יש ליתן לעמדת הרגולטור. שפירא מזהה את הנסיבות בהן מתן מעמד בכורה לעמדת הרגולטור בעייתי במיוחד, ומתווה עקרונות אשר יאפשרו אימוץ גישה הקשרית יותר.

כתיבתו של שפירא מצטיינת בחדות ובבהירות, דבר דבור על אופניו. מאמריו מיישמים תובנות מספרות נרחבת במדעי המדינה על מערך התמריצים הפועל על הרגולטור, ומראים כיצד בתי המשפט יכולים לכייל את הביקורת השיפוטית תוך התחשבות באותו מערך תמריצים, כדי לאזן את הגורמים לכשלים רגולטוריים. בכך, שלושת המאמרים המשקפים מצוינות אקדמית מרשימה ומרימים תרומה חשובה ביותר למשפט הציבורי בישראל.

לאור כל זאת, מצאה אותו ועדת הפרס ראוי ביותר לקבל את פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי.

שנת 2019:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אריאל בנדור ולפרופ' יואב דותן.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד יהודית קרפ בגין תפקידיה הרבים במשרד המשפטים.

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי מוענק לד"ר נטע ברק-קורן על שני מאמרים פרי עטה: "״החברה החרדית והאקדמיה הישראלית: בחינה מחודשת של עמדות הציבור החרדי כלפי לימודים אקדמיים" שהתפרסם בכתב העת משפטים, ועבור מאמרה "The War Within", שצפוי להתפרסם בכתב העת Villanova Law Review ולד"ר משואה שגיב על עבודת הדוקטורט שכתבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בנושא פמיניזם הלכתי בישראל, ועל שני מאמרים שכתבה, האחד בנושא הסדרת מקצוע המוהלים והאחר בנושא הטיות תרבותיות של החלטות שיפוטיות.

שנת 2018:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' ברק מדינה ולד"ר יופי תירוש.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד מלכיאל (מייק) בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ וחקיקה).

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק לד"ר יניב רוזנאי על ספרו תיקונים חוקתיים בלתי חוקתיים (Unconstitutional Constitutional Amendments) שיצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד; ולד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן על שני מאמרים פרי עטה: Law, Space and Society: Legal Challenges of Middle-Class Ethnic Minority Flight, שעתיד להתפרסם ב HARVARD JOURNAL ON RACIAL & ETHNIC JUSTICE; ו- Beyond Walls and Fences: Exploring the Legal Geography of Gated Communities in Mixed Cities, אשר פורסם ב- JOURNAL OF LAW & POLICY.

שנת 2017:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אייל גרוס ולפרופ' משה נגבי ז"ל.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד אסנת מנדל, לשעבר מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק לד"ר קארין כרמית-יפת, על סמך מאמרה: Synagogue And State In The "Israeli Military: A Story Of "Inappropriate Integration

שנת 2016:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אמנון רובינשטיין.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד טנה שפניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי).

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק במשותף לד"ר איתי בר-סימן-טוב על סמך מאמריו The Dual Meaning of Evidence-Based Judicial Review of Legislation ו-Temporary Legislation, Better Regulation and Experimental Governance: An Empirical Study ולד"ר קרן וינשל-מרגל על סמך ספרה "אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי".

שנת 2015 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' דפנה ברק-ארזעל פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר רונן פוליאק עבור עבודת הדוקטורט שלו בנושא "המימד החוקתי של הזכויות הרכושיות".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לתנועה לחופש המידע, בזכות פעילות יוצאת דופן לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2014 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' מרדכי קרמניצר.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר אורי אהרונסון, אוניברסיטת בר אילן. הפרס הוענק לד"ר אהרונסון עבור שני מאמרים: "מדוע הכנסת לא ביטלה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו? על הסטטוס קוו כקושי אנטי-רובני", עומד להתפרסם בכתב העת "עיוני משפט" כרך ל"ז; "הטיעון הדמוקרטי בזכות ביקורת שיפוטית ביזורית", עומד להתפרסם בכתב העת "משפט וממשל" כרך ט"ז. 
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.

שנת 2013 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לעו"ד יהושע שופמן- שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) וכיועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר אדם שנער בעבור מחקרו בנושא חופש הביטוי של עובדי ציבור: Public Employee Speech and the Privatization of the First Amendment
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק למרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

שנת 2012 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' ידידיה שטרן הוגה דעות בתחום דת ומדינה, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר שרון ידין, עבור מאמרה בנושא "חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לעמותת המשפט בשירות הזקנה, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2011 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' יצחק זמיר שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר ליאב אורגד, עבור עבודת דוקטור על הנושא "קריטריונים לגיטימיים ובלתי-לגיטימיים להגבלת הגירה: אירופה, ארצות הברית, ישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לאגודה לזכויות האזרח בישראל, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2010 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לד"ר מישאל חשין ז"ל (1936-2015), המשנה (בדימוס) לנשיא בית המשפט העליון, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר גאי כרמי, עבור עבודת דוקטור על הנושא "חירות וכבוד: גישות שונות לחופש הביטוי בגרמניה, ארצות הברית וישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לחטיבת זכויות האדם, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, על מאבקה נגד הפרטת בתי סוהר שהסתיים בפסק דין של בית המשפט העליון, שביטל את החוק שהקנה לגוף פרטי את הסמכות להקים ולנהל בית סוהר.
BY DY Photography-105
BY DY Photography-134
BY DY Photography-143
_DYP8841