פרס גורני למשפט ציבורי

פרס גוֹרני למשפט ציבורי הוא פרס שנוסד בשנת 2010 על שמו של עורך הדין אוריאל גורני. הפרס נוסד על ידי העמותה למשפט ציבורי בישראל, ביוזמת משפחתו של עו"ד גורני, במטרה להנציח את זכרו ופועלו. אוריאל גוֹרְני (גוֹרניצקי) (1921 – 2002) היה עורך דין ישראלי בכיר, מראשוני עורכי הדין בישראל. במהלך חייו כיהן כפרקליט מחוז תל אביב, כיועץ המשפטי של מערכת הביטחון, וכשותף בכיר במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות' שייסד אביו. 

עו"ד אוריאל גורני ז"ל



זוכי פרס גורני לשנת 2019:

פרופ' אריאל בנדור

פרס גורני למשפט ציבורי מוענק לפרופ' אריאל בנדור על מחקר, הוראה ופעילות ציבורית משמעותית ויוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי. בנדור הוא דיקן בית-הספר ללימודים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, ופרופסור-מן-המניין, מופקד הקתדרה למחקר משפטי ע"ש פרנק צ'רץ', אוניברסיטת בר-אילן. בנדור הוא חבר בסנאט של אוניברסיטת בר-אילן וחבר המועצה האקדמית העליונה. הוא כיהן בעבר גם כדיקאן הפקולטה למשפטים וכדיקאן הסטודנטים באוניברסיטת חיפה.

פרופ' בנדור עוסק במחקר, הוראה ופעילות ציבורית בתחום המשפט הציבורי והוא אחד החוקרים הבולטים של תחום זה בישראל. פרופ' בנדור הוא אחד החוקרים הפוריים ביותר באקדמיה המשפטית בישראל. עד כה הוא פרסם כ- 85 מאמרים, כתב שני ספרים וערך עוד שלושה. מחקריו מצוטטים ומאוזכרים חדשות לבקרים בפסיקות בתי-המשפט. מחקריו מצוטטים בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון ובתי משפט נוספים.

חלק מהותי מעבודתו של פרופ' בנדור מתמקד במשפט הציבורי המהותי. עיקר עניינו הוא בנורמות הראשוניות, החלות על רשויות השלטון ועל בני האדם ללא קשר לביקורת השיפוטית המושפעת גם משיקולים מוסדיים של הרשות השופטת. מבחינה זאת גישתו, המבקשת להבחין בין הדין החוקתי והמנהלי המהותי לשיקולים נוספים של הביקורת השיפוטית, היא ייחודית למדיי. בין החידושים המרכזיים של פרופ' בנדור: פיתוח המשמעויות המהותיות והפרשניות של מעמד חוקי-היסוד, לרבות בהיבטים, כגון משמעות "השיריון", שבהם עבודתו הקדימה את הפסיקה בעניינים אלה; כמו גם פיתוח תפיסה של גבולות התחולה של חוקי-יסוד והיחסים בין חוקי-יסוד שונים החלים לכאורה במקביל על אותן שאלות; דיון חלוצי במעמד המשפטי של תקנון הכנסת ובהשתלבותו בפירמידת הנורמות של המדינה; ביקורת מעמיקה על העיקרון החוקתי האמריקני, שנקלט במידה מסוימת גם בארץ, המסתייג ממניעה מוקדמת של ביטויים; פיתוח של תיאוריה חדשה ומקורית בדבר החוקתיות של הפללה, שיש לה גם השלכות רחבות על הפרשנות של זכויות חוקתיות; פיתוח של תיאוריית שפיטות; פיתוח ראשוני של הבחנה שיטתית בין "שוויון חוקתי" ל"שוויון מנהלי" ומקומם במסגרת דיני שיקול-הדעת החקיקתי והמנהלי; ועוד רבים.

לצד תרומתו האקדמית המחקרית הענפה, פרופ' בנדור בולט כאישיות אקדמית משפיעה. תרומתו למשפט הציבורי בישראל ולחברה הישראלית בכללותה מתבטאת במגוון תפקידים ציבוריים בהם כיהן לאורך השנים. בין היתר הוא היה יושב-ראש העמותה למשפט ציבורי בישראל; כיהן כנציג האקדמיה כחבר בוועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה וכחבר הוועדה להענקת עיטורים על פעילות למאבק בסחר בבני אדם; כחבר בוועדה מייעצת לבחינת מדיניות ההגירה של מדינת ישראל וכחבר במועצה לבתי-דין מנהליים של משרד המשפטים. כראש צוות מטעם מפכ"ל המשטרה לבחינת המדיניות להוצאת צווי איסור פרסום הוביל רפורמה שנערכה לאחרונה. במילואים הוא משרת כשופט בית-המשפט הצבאי לערעורים.

לאקדמיה הישראלית בכללותה תורם פרופ' בנדור, בין היתר, במשימות הרבות שנטל על עצמו בהתנדבות במועצה להשכלה גבוהה. פרופ' בנדור אף יזם סדנה ייחודית לכתיבת מאמרים משפטיים בכל התחומים, שמספר מאמרים שנכתבו במסגרתה כבר פורסמו. לפני כשנה וחצי ייסד יחד עם תלמידו לתואר דוקטור, איציק דסה, קליניקה חדשה לקידום שוויון, שכבר קצרה הישגים. פרופ' בנדור משקיע רבות בהנחיית סטודנטים לתארים מחקריים. 18 מהדוקטורנטים הרבים שהנחה כבר קיבלו תואר דוקטור למשפטים.

פרופ' יואב דותן

פרס גורני למשפט ציבורי על מחקר, הוראה ופעילות ציבורית משמעותית ויוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי מוענק גם לפרופ' יואב דותן. פרופ' דותן הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ומחזיק בקתדרה למשפט ציבורי ע"ש אדווין גודמן. בעבר גם כיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

פרופ' דותן הוא מבכירי החוקרים בדיני מנהל ציבורי בישראל ובעולם. הוא פרסם עד כה שלושה ספרים בעברית ובאנגלית, ושורה ארוכה של מאמרים, שפורסמו בטובי כתבי העת בישראל ובעולם. פרופ' דותן הוא מחלוצי המחקר האמפירי של פעילותו של בית המשפט הגבוה לצדק בישראל. מחקריו, שפורסמו החל מסוף שנות התשעים ואילך באשר להתדיינויות בבג"ץ, ביטאו גישה מתוחכמת ויצירתית לבחינת היקף המעורבות של בג"ץ בהכרעות חברתיות, תוך הצבעה על התפקיד המכריע של בג"ץ בקידום פשרות בעתירות, והשפעתו על רשויות השלטון מעבר להכרעות בפסקי דין. צמד המאמרים שלו שפורסם ב- 1999 בכתב העת המוביל Law and Society Review נמנים עם המאמרים המצוטטים ביותר בעולם האקדמי מבין המאמרים שנכתבו על-ידי חוקר ישראלי, והם נחשבים אבן דרך מרכזית בתחום המחקר האמפירי של עבודתם של בתי משפט. פרופ' דותן ממשיך גם כיום באיסוף שקדני של נתונים על הכרעותיהם של בתי המשפט בעניינים מנהליים ולערוך ניתוחים אמפיריים מתוחכמים, המבטאים הבנה יסודית של התהליכים ושל הדין המנהלי המהותי.

בנוסף למחקר האמפירי, פרופ' דותן מצטיין גם במחקר תיאורטי על סוגיות שונות בתחום המשפט המנהלי, ובכלל זה בתחום ההנחיות המנהליות וכבילת שיקול הדעת המנהלי, שילוב של תיאוריות מתחום תורת הניהול לעולם המשפט, היכרות יסודית של המשפט המשווה בתחומי המנהל הציבורי ושימוש בו לפיתוח תובנות תיאורטיות רבות, ועוד. פרופ' דותן הוא גם חוקר פורה בתחום המשפט החוקתי, והוא פיתח עמדה מקורית ומרתקת בתחום ההיקף הראוי של הביקורת השיפוטית ובתחומים הקשורים לחוקיות של הפרטה.

בנוסף למחקריו המשמעותיים והמשפטיים, פרופ' דותן הוא גם מרצה מצטיין ומוערך. הוא פיתח שיטות הוראה ייחודיות, הזוכות להצלחה ולהערכה רבה בקרב תלמידיו הרבים.

עו"ד יהודית קרפ

פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי ניתן לעו"ד יהודית קרפ על קריירה משגשגת בת חמישה עשורים בשירות הציבורי.

קרפ היא משפטנית ציבורית מובהקת ומעוררת השראה. כל העשייה המשפטית המגוונת, הענפה, המשמעותית של יהודית משך עשורים תחת שמונה יועצים משפטיים לממשלה, נעשתה במסגרת השירות המשפטי הציבורי - מתחילת דרכה בשנת 1963 כעוזרת של היועץ המשפטי לממשלה, דרך תפקידה כמנהלת מחלקת חקיקה ציבורית, ועד תפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים), במהלכו כיהנה גם כחברה בוועדת האו״ם לזכויות הילד (סגנית יו״ר הועדה ודווחית) וגם כחברה בצוות התיאום הבינלאומי של האו״ם למתן סיוע וייעוץ טכניים למדינות בתחום קטינים עבריינים במערכת המשפט ואכיפת החוק.

בתפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים) היא טיפלה באופן אישי בתיקים חשובים ומורכבים; כתבה תסקירים ודוחות בנושאים רגישים; כיהנה כחברה וכיושבת-ראש של ועדות שונות; השתתפה באופן פעיל בקבוצות עבודה ודיונים; וייצגה את משרד המשפטים בפני גופים ממשלתיים ואחרים שמחוץ למשרד ואת מדינת ישראל בפורומים בינלאומיים, בין השאר כסגנית יושב-ראש ועדת האו"ם לזכויות הילד.

תחומי העשייה של קרפ השפיעו משמעותית על החקיקה הממשלתית בתחום העונשין ודרכי ענישה; סדר דין פלילי; דיני ראיות; אכיפת החוק בשטחים; זכויות אדם; זכויות ילדים; מעמד האישה; זכויות נפגעי עברה; ליווי משפטי של המשטרה ושל שירות בתי הסוהר; טיפול והבנייה של סמכויות חקירה ואכיפה; מרשם פלילי; מאבק באלימות במשפחה; סמים ואלכוהול; ניצול מיני מסחרי; ילדים בסיכון; עבריינים קטינים; אנשים עם מוגבלויות; עבריינות מין ועוד.

לקרפ הייתה תרומה מיוחדת בניסוח הצעת חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם, שהתגבשה בשנת 1989. וכן השתתפה בדרכי החקיקה והפוליטיקה של כנסת ישראל, לחוקי היסוד שנחקקו בשנת 1992, חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד: חופש העסוק, חקיקת יסוד המוכרת כמהפכה חוקתית בתולדות המשפט הציבורי בישראל. קרפ השתתפה גם במאמצים הרבים שנעשו במשרד המשפטים לאכיפת החוק על חקירות השב״כ, ולהשלמת הקודיפיקציה של המשפט הפלילי, בחוק העונשין בשנת 1994.

אם לא די בכל אלה, הקריירה של קרפ הייתה עשירה גם בהיבט האקדמי. קרפ השתתפה כמרצה במספר רב של כנסים בינלאומיים ברחבי העולם; ופרסמה לא מעט מאמרים בכתבי-עת אקדמיים, בעיקר בתחום המשפט הציבורי.

קרפ ידועה כמי שפעלה בכל תפקידיה ללא מורא, ללא משוא פנים, במקצוענות עילאית, בערכיות מרשימה, מתוך תחושת שליחות מובהקת, ותוך מחויבות לשלטון החוק ולקידום זכויות האדם.

ד"ר נטע ברק-קורן

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי מוענק לד"ר נטע ברק-קורן על שני מאמרים פרי עטה: "״החברה החרדית והאקדמיה הישראלית: בחינה מחודשת של עמדות הציבור החרדי כלפי לימודים אקדמיים" שהתפרסם בכתב העת משפטים, ועבור מאמרה "The War Within", שצפוי להתפרסם בכתב העת Villanova Law Review.

המאמר על החברה החרדית והאקדמיה הישראלית, אשר התפרסם בכתב העת "משפטים", מתווה אמות מידה לביסוס תשתית עובדתית בהחלטות מנהליות הנוגעות לנורמות תרבותיות, ועושה כן על בסיס מקרה המבחן של תוכניות נפרדות לחרדים באקדמיה. המאמר בוחן באופן ביקורתי את התשתית העובדתית שבבסיס ההחלטה של המועצה להשכלה גבוהה לאפשר הפרדה על בסיס מגדר בלימודים אקדמיים, ומפריך את תוקפה האמפירי. כמו כן, המאמר עורך מחקר אמפירי עצמאי בסוגיה ומוצא ממצאים שונים ומורכבים בהרבה מאלה שהוצגו על ידי המל"ג. מאמרה של ד״ר ברק-קורן זכה לתהודה ציבורית נרחבת והפך עד מהרה לנקודת מוצא למחקרי המשך בסוגיה זו ולכר פורה לגיבוש עמדות של משרדי ממשלה, ארגונים ונבחרי ציבור בסוגיית ההפרדה בין המינים. בכך, המאמר מהווה תרומה של ממש למשפט הציבורי בישראל.

במאמר The War Within, ד"ר ברק-קורן מבקרת את התפישה הרווחת בניתוח המשפטי של עימותים בין חופש הדת לבין הזכות לשוויון, הרואה בהם משחק סכום-אפס בין הזכויות המתנגשות. גם במאמר זה עורכת ברק-קורן מחקר אמפירי מקיף המהווה בסיס לטענתה המרכזית, לפיה הניתוח המשפטי המקובל מזניח את הגיוון והדינמיות הקיימים בתוך קבוצות דתיות. המחקר פורס את הסיבות לכשל הקיים בניתוח המשפטי, מציג דרכים להתמודד עימו, ובוחן באופן מפורט את ההשלכות של העימותים הקיימים בתוך קבוצות דתיות על המשפט. מאמר זה נבחר השנה מבין מאות מאמרים להשתתף בפורום הבין-לאומי של חוקרים צעירים באוניברסיטת סטנפורד וד״ר ברק-קורן הוזמנה להציגו בבתי ספר מובילים בעולם, כולל הרווארד, שיקגו, וטורונטו.

שני המאמרים משקפים את מצוינותה האקדמית של ד"ר ברק-קורן. ד"ר ברק-קורן היא חברת סגל צעירה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. היא מלמדת דיני חוקה ומקצועות נוספים בתחום המשפט הציבורי, משפט וחברה, וכלכלה התנהגותית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. מחקרה האקדמי מתמקד בחקר אמפירי וניסויי של שאלות בתחום השוויון, זכויות האדם והמשפט הציבורי בכלל. למרות גילה הצעיר והשלב המוקדם שבו מצויה הקריירה האקדמית שלה, ד״ר ברק-קורן כבר הספיקה לפרסם מאמרים אקדמיים מעל במות אקדמיות מובילות, לשתף פעולה עם חוקרים מובילים בעולם, ולזכות בשורה של מלגות מחקר חשובות, כגון מענק הקרן הישראלית למדע 2019.

 

 

ד"ר משואה שגיב

פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי מוענק גם לד"ר משואה שגיב על עבודת הדוקטורט שכתבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בנושא פמיניזם הלכתי בישראל, ועל שני מאמרים שכתבה, האחד בנושא הסדרת מקצוע המוהלים והאחר בנושא הטיות תרבותיות של החלטות שיפוטיות.

עבודת הדוקטורט של שגיב עסקה במאבקו של הפמיניזם הדתי (היהודי-אורתודוקסי) בישראל לשוויון. שגיב בוחנת במחקרה מגוון מאבקים, כגון המאבק לפתיחת מקצועות דתיים לנשים, המאבק בעגינות ועוד. שגיב מאתגרת את ההבחנה הבינארית המקובלת בין שינוי מהפכני (מבחוץ) למול שינוי חתרני (מבפנים), ומציעה במקומה מיפוי חדש של שדה השינוי החברתי-משפטי, תוך שרטוט ספקטרום עשיר דרכו ניתן יהיה לנתח את הפעולות השונות בהן נקט הפמיניזם הדתי הלכתי בישראל. מחקרה ממלא חסר בולט בניתוח סוציו-משפטי של הדרך בה סוכנות השינוי מבקשות ליישב בין מחויבות להלכה היהודית לבין תפיסה של שוויון נשים.

מאמרה בנושא הסדרת מקצוע המוהלים מנתח את הממשקים שבין ההלכה היהודית למשפט המנהלי, תוך התמקדות בשאלה מדוע הניסיונות להביא להסדרה מחייבת של מקצוע המוהלים ולפיקוח על פעילותם אלו לא צלחו. שגיב מציגה את ההצדקות להסדרה חוקית של מקצוע המוהלים ודוחה את הנימוקים לאי-ההסדרה. לאחר מכן היא מציעה הסדרה מחייבת המעגנת בחקיקה את מעמדה ופעילותה של הוועדה הבין-משרדית לפיקוח על מוהלים של הרבנות הראשית ומשרד הבריאות.

מאמרה בנושא הטיה תרבותית של החלטות שיפוטיות ממלא חסר בולט במשפט הישראלי, שאינו כולל מתודה פורמלית לקבלת עדויות של מומחי תרבות. במאמרה טוענת שגיב כי ראיות מתחום מדעי החברה הן הכרחיות, אך לא מספיקות לשם התמודדות עם הטיה תרבותית של שופטים, שכן הסתמכותם של השופטים על מומחי התרבות יכולה אף היא להתבסס על אג'נדה תרבותית מוקדמת המוסווה כהחלטה שיפוטית מושכלת. על כן, המאמר מציע אמצעים ליישום לצד השימוש במומחי תרבות לשם הגברת מודעות השופטים להטיה תרבותית והפחתת תוצאותיה.

שגיב היא חוקרת צעירה המצליחה לשלב בין פעילות אקדמית לבין פעילות ציבורית מתוך הבנה כי אין לקבל את הסגרגציה המחקרית שאפיינה עד כה את האקדמיה הישראלית בעיסוק בנושאים של שוויון נשים לפי חלוקה לאומית ודתית, אלא יש לחתור ליצירת מסגרות לשיתוף פעולה מחקרי ואקטיביסטי. שגיב מרצה אהובה, המלמדת באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בר אילן. הקורסים שלה חווייתיים ומשלבים הוראה אקדמית עם חשיפה לפעילות שטח. מעבר להוראה האקדמית, גולת הכותרת של עבודתה החינוכית של שגיב היא אחריותה על תכנית התיכונים הפועלת במרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בבר אילן, שזכתה לאחרונה בפרס מטעם תקווה ישראלית באקדמיה, מיסודו של נשיא המדינה. במסגרת התכנית מגיעים לאוניברסיטה מדי שנה 200 תלמידי תיכון מתיכונים דתיים וחילוניים במרכז ובפריפריה הנחשפים להרצאות אקדמיות, וללמידה סדנאית בנושאים של שוויון בנטל, נישואין וגירושין, מגדר, שבת ועוד. מעבר לכך, שגיב הקימה קבוצת מחקר בנושא "נשים, פמיניזם ודת בישראל" והובילה את מפגשי קבוצת המחקר החודשיים.

.
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.21.36
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.20.20
WhatsApp Image 2019-04-01 at 21.16.40

החל משנת 2016 מוענק פרס גורני בשלוש קטגוריות:

1. פרס גורני למשפט ציבורי – פרס לפעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי בישראל, המיועד לבעלי תפקיד העוסקים במשפט ציבורי כגון: שופטים  לאחר פרישה, פרקליטים או יועצים משפטיים מהמגזר הפרטי או הציבורי, לחוקרים מהאקדמיה או לארגונים. 

גובה הפרס: 5,000 ₪  

2. פרס גורני למשפטנים במגזר הציבורי – פרס לתרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל של מנהל בדרג בינוני-בכיר ששירתו במגזר הציבורי, כגון מנהלי מחלקות או משנים לפרקליט המדינה בפרקליטות המדינה או יועצים משפטיים למשרדי ממשלה או גופי ממשלה אחרים, לאחר פרישה. 

גובה הפרס:  5,000 ₪

3. פרס גורני לחוקרים צעירים בתחום המשפט הציבורי – פרס לחוקר/ת צעיר/ה על עבודת מחקר מצטיינת במשפט ציבורי (כגון מאמר שהתפרסם בכתב-עת משפטי או חיבור לתואר דוקטור או מוסמך), שהוגשה או פורסמה בשנה שחלפה (1.09.2015-1.09.2016). 

גובה הפרס: 5,000 ₪

רות גורני, אלמנתו של עו"ד אוריאל גורני, ובנותיה, ד"ר עדנה גורני-לבינגר וד"ר אורנה בלונדהיים, מקבלות תעודת הערכה מהשופטת (בדימוס) עדנה ארבל, יו"ר ועדת פרס גורני לשנת תשע"ה, בהוקרה על תרומתן לפרס.


 עד שנת 2016 הוענק פרס גורני מדי שנה בשלוש קטגוריות:

(א) "פרס גורני למשפט ציבורי של העמותה למשפט ציבורי בישראל": לפעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי בישראל, המיועד לבעלי תפקיד העוסקים במשפט ציבורי כגון: שופטים, פרקליטים או יועצים משפטיים מהמגזר הפרטי או הציבורי, לחוקרים מהאקדמיה או לארגונים.

(ב) פרס גורני לחוקרי צעירים בתחום המשפט הציבורי של העמותה למשפט ציבורי בישראל": לחוקר/ת צעיר/ה על עבודת מחקר מצטיינת במשפט ציבורי (כגון מאמר שהתפרסם בכתב-עת משפטי או חיבור לתואר דוקטור או מוסמך), שהוגשה או פורסמה בשנה שחלפה.

(ג) "פרס גורני לארגוני זכויות האדם של העמותה למשפט ציבורי בישראל": לארגון (ללא כוונת רווח) על פעילות בולטת במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם.

זוכים אחרונים

שנת 2018:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' ברק מדינה ולד"ר יופי תירוש.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד מלכיאל (מייק) בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ וחקיקה).

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק לד"ר יניב רוזנאי על ספרו תיקונים חוקתיים בלתי חוקתיים (Unconstitutional Constitutional Amendments) שיצא בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד; ולד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן על שני מאמרים פרי עטה: Law, Space and Society: Legal Challenges of Middle-Class Ethnic Minority Flight, שעתיד להתפרסם ב HARVARD JOURNAL ON RACIAL & ETHNIC JUSTICE; ו- Beyond Walls and Fences: Exploring the Legal Geography of Gated Communities in Mixed Cities, אשר פורסם ב- JOURNAL OF LAW & POLICY.

 

שנת 2017:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אייל גרוס ולפרופ' משה נגבי ז"ל.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד אסנת מנדל, לשעבר מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק לד"ר קארין כרמית-יפת, על סמך מאמרה: Synagogue And State In The "Israeli Military: A Story Of "Inappropriate Integration

 

שנת 2016:

פרס גורני על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי הוענק לפרופ' אמנון רובינשטיין.

פרס גורני על תרומה משמעותית למשפט הציבורי של מנהל בדרג בכיר בשירות המדינה הוענק לעו"ד טנה שפניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי).

פרס גורני על עבודת מחקר מצטיינת שתרמה תרומה משמעותית למשפט הציבורי בישראל הוענק במשותף לד"ר איתי בר-סימן-טוב על סמך מאמריו The Dual Meaning of Evidence-Based Judicial Review of Legislation ו-Temporary Legislation, Better Regulation and Experimental Governance: An Empirical Study ולד"ר קרן וינשל-מרגל על סמך ספרה "אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי".

 

שנת 2015 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' דפנה ברק-ארזעל פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר רונן פוליאק עבור עבודת הדוקטורט שלו בנושא "המימד החוקתי של הזכויות הרכושיות".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לתנועה לחופש המידע, בזכות פעילות יוצאת דופן לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2014 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' מרדכי קרמניצר.
  • פרס גורני לחוקרים צעירים הוענק לד"ר אורי אהרונסון, אוניברסיטת בר אילן. הפרס הוענק לד"ר אהרונסון עבור שני מאמרים: "מדוע הכנסת לא ביטלה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו? על הסטטוס קוו כקושי אנטי-רובני", עומד להתפרסם בכתב העת "עיוני משפט" כרך ל"ז; "הטיעון הדמוקרטי בזכות ביקורת שיפוטית ביזורית", עומד להתפרסם בכתב העת "משפט וממשל" כרך ט"ז. 
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.

שנת 2013 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לעו"ד יהושע שופמן- שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) וכיועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר אדם שנער בעבור מחקרו בנושא חופש הביטוי של עובדי ציבור: Public Employee Speech and the Privatization of the First Amendment
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק למרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

שנת 2012 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' ידידיה שטרן הוגה דעות בתחום דת ומדינה, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר שרון ידין, עבור מאמרה בנושא "חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לעמותת המשפט בשירות הזקנה, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2011 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לפרופ' יצחק זמיר שופט (בדימוס) של בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר ליאב אורגד, עבור עבודת דוקטור על הנושא "קריטריונים לגיטימיים ובלתי-לגיטימיים להגבלת הגירה: אירופה, ארצות הברית, ישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לאגודה לזכויות האזרח בישראל, בזכות פעילות יוצאת דופן במהלך השנה שחלפה לקידום זכויות האדם בישראל.

שנת 2010 :

  • פרס גורני למשפט ציבורי הוענק לד"ר מישאל חשין ז"ל (1936-2015), המשנה (בדימוס) לנשיא בית המשפט העליון, על פעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי.
  • פרס גורני לחוקר צעיר הוענק לד"ר גאי כרמי, עבור עבודת דוקטור על הנושא "חירות וכבוד: גישות שונות לחופש הביטוי בגרמניה, ארצות הברית וישראל".
  • פרס גורני לארגוני זכויות אדם הוענק לחטיבת זכויות האדם, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, על מאבקה נגד הפרטת בתי סוהר שהסתיים בפסק דין של בית המשפט העליון, שביטל את החוק שהקנה לגוף פרטי את הסמכות להקים ולנהל בית סוהר.

 

BY DY Photography-105
BY DY Photography-134
BY DY Photography-143
_DYP8841